החלטה בתיק ה"פ 7333-01-13

1.    תגובת המבקשת (התובעת בהמרצת הפתיחה), בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 17.1.13, הוגשה ביום 24.1.13 (כנראה שלא הומצאה לב"כ המשיב 3; להלן: המשיב).

אולם אין בתגובתה של המבקשת כדי לסייע לבקשתה, כפי שיפורט להלן.

2.    כפי שציינה ב"כ המשיב בתגובתה, הגישה המבקשת תובענה זהה, בתיק 11-12-21252 (להלן: התובענה הראשונה). תובענה זו נמחקה, בהחלטתי מיום 13.9.12, לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון בה, ביום 12.9.12, למרות שזומנה כדין.

בהחלטה למחיקת התובענה הראשונה בוטל גם הצו הזמני לעיכוב הוצאה או מכירה של המיטלטלין מושא התובענה, שעמד בתוקף עד אותו מועד.

בהתאם לכך, ההליך של עיקול והוצאת מכשיר הטלביזיה, אשר המשיב ביצע ביום 27.12.12, בוצע כדין.

3.   לאחר שבוצע הליך זה הגישה המבקשת בקשה לבטל את ההחלטה למחיקת התובענה הראשונה, ובקשה זו נדחתה, בהחלטתה של כב' השופטת ציגלר מיום 31.12.12.

4.   ביום 3.1.13 הגישה המבקשת את התובענה הנוכחית, שזהה כאמור לתובענה הראשונה.

      בתובענה החדשה לא ציינה המבקשת את התובענה הראשונה, ולא ציינה כי נדחתה בקשתה לבטל את ההחלטה שניתנה למחיקת התובענה הראשונה.

      התובענה הראשונה נמחקה (ולא נדחתה), ועל כן יכלה המבקשת להגיש אותה תובענה מחדש, אך היה עליה לנהוג גילוי נאות ולציין את עניינה של התובענה הראשונה.

      (ביום 6.1.13 ניתן, לבקשת המבקשת, צו זמני לעיכוב הליכי הוצאת מעוקלים, אך צו זמני חדש זה לא היה קיים בעת שהמשיב ביצע את ההליך של עיקול והוצאת מכשיר הטלביזיה, כאמור לעיל).

5.   בנסיבות אלה, צודקת ב"כ המשיב בבקשתה לחייב את המבקשת בהוצאות בגין הצורך להגיש את תגובתה לבקשתה של המבקשת, מיום 6.1.13, להשיב לה את מכשיר הטלביזיה שעוקל והוצא מביתה כדין.

6.   משהוגשה תגובת ב"כ המשיב לבקשה זו, ניתנה - ביום 17.1.13 - החלטתה של כב' השופטת ציגלר, ולפיה היתה המבקשת רשאית לשלם את הוצאות ההליך, כאמור בחלופה שהוצגה בסעיף 12 לתגובתה של ב"כ המשיב (זאת, לפנים משורת הדין, כיוון שב"כ המשיב ביקשה בתגובתה לחייב את המבקשת גם בהוצאות התגובה, כתנאי להשבת מכשיר הטלביזיה).

7.   בתגובה-לתגובה, שהמציאה המבקשת ביום 24.1.13, היא טוענת שלא התייצבה לדיון בתובענה הראשונה, ביום 22.4.12, בשל מצבה הרפואי (המבקשת צירפה לתגובתה, בין היתר, מסמך מבית החולים לניאדו, ולפיו אושפזה לצורך ניתוח בקע במועדים 21.5.12 עד 24.5.12).

      כל המועדים הללו אינם רלבנטיים, כיוון שהדיון בתובענה הראשונה, שאליו לא התייצבה המבקשת למרות שזומנה כדין, התקיים ביום 12.9.12, חודשים רבים לאחר המועדים שצויינו בתגובתה. על כן אין בטענה שהועלתה בתגובה כדי לסייע לעניינה של המבקשת.

      עוד כותבת המבקשת בתגובתה כי אין ביכולתה לשלם את הוצאות הליך העיקול וההוצאה, כאמור בהחלטתה של כב' השופטת ציגלר מיום 17.1.13.          

8.   ב"כ המשיב צודקת בטענותיה, הן בעניין אי-הגילוי הנאות מצד המבקשת, כשהגישה את התובענה החדשה; והן בעניין מחדלה של המבקשת לנקוט פעולה כלשהי, לאחר הליך העיקול ברישום שבוצע אף הוא לאחר שהתובענה הראשונה נמחקה, וצו העיכוב הזמני בקשר אליה בוטל.

9.   בנסיבות שפורטו לעיל, אין כל הצדקה להשיב למבקשת את מכשיר הטלביזיה שעוקל והוצא, מבלי שתשלם את הוצאות ההליך, את הוצאות האחסנה (ככל שישנן), ואף את הוצאות התגובה של ב"כ המשיב.

10.  אני מחייבת את המבקשת בהוצאות ושכ"ט עו"ד, בגין תגובת המשיב, בסך 1,000 ש"ח (סכום מופחת זה נפסק תוך התחשבות במצבה של המבקשת, כפי שפורט בבקשותיה).

11.  אם תשלם המבקשת לב"כ המשיב, תוך 30 יום, את הוצאות הליך העיקול וההוצאה; את הוצאות האחסנה, ככל שישנן; ואת ההוצאות ושכ"ט עו"ד כאמור לעיל - היא תוכל לקבל בחזרה את מכשיר הטלביזיה שעוקל.